<h1>האגודה — מו"ק</h1>
<h2>דף לד:</h2>
[מו"ק י"ג ע"א] כיון מלאכתו במועד צרם אוזן בכור מוכר עבדו לכותים לא קנסו בנו אחריו.
<h2>דף מט.</h2>
[מו"ק כ' ע"ב] שמע שמועה קרובה והוא שבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה אינה נוהג אלא יום אחד. (כתב רשב"א שנשאל כיון דשבת עולה אפי' לתחילת ימי אבילות. למה שמע בשבת ובמ"ש נעשה רחוקה למה אינו נוהג אלא יום אח' והשיב כו' מביאו בבית יוסף בי"ד סי' ת"ב. וכן אם שמע ברגל ולמוצאי הרגל נעשית רחוק' נוהג יום אחד. והק' ר"י הלא היה יותר מז' קודם הרגל יבטלו תורת ל'. ותירץ דלא בטלו ל' אלא כשנהג אבילות לכל הפחות שעה אחת אבל זה שלא ידע לא בטלו אם לא תהיה שמועה רחוקה למוצאי הרגל. פר' יש בכור [מ"ט ע"א] אמר רב אשי הכל מודים לעניין אבילות יום ל' כיום שלפניו פי' אם שמע ביום ל' או אם מת תינוק ביום ל' הוי ספק נפל ואין מתאבלין עליו היכ' דלא ידעינן בודאי דכלו חדשיו עיין פ' מילה. [קל"ו ע"א] אבעיא להו קורע או אינו קורע ומסיק דאין קריעה בלא שבעה אלא באביו ואמו פירש בקונטרס דמבעיה ליה בכל שמועה רחוקה. אבל בתו' פי' דדוקא בשמע שמועה קרובה בשבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה או ברגל.
